איך הכל התחיל

לאחר שירות צבאי כלוחם בגדוד 12 בחטיבת גולני חיפשתי עבודה מועדפת. במהלך הראיונות הגעתי למלון שרתון פלאזה. למלון לא היה צורך במאבטחים אך הייתה משרה פנויה עבור טבח בשעות הבוקר. אני, שתמיד התנדבתי בתנועת הנוער למטבח, הסכמתי מיד והשאר היסטוריה.
התחלתי, כמו כל טבח, בקילוף ירקות וחיתוךך אצבעות אך עם הרבה חיוך בשל הידיעה שמישהו נהנה מהאוכל שלי. בעקבות כישורי המנהיגות שגיליתי התקדמתי מהר במלון ועד מהרה, תודות לשף שלום קדוש שנתן לי את ההזדמנות הזו, הייתי אחראי על מטבח של הלובי.
באותה התקופה הערצתי שף בן 28 במסעדתת המלון וקיוויתי שעד גיל זה אגיע למעמד דומה. לשמחתי, או אולי יותר נכון לומר ברגשות מעורבים, כבר בגיל 23 נהייתי שף ראשי במסעדה. עד היום אינני בטוח עד כמה הדבר היה לטובתי. מרגע זה הדרך הייתה סלולה למגוון תפקידים מאתגרים נוספים כשף של מספר מסעדות בירושלים ובתל אביב. ניהלתי צוותים קטנים וגדולים בשמחות ובאירועים רשמיים של שגרירים וראשי ממשלות. בה בעת הקמתי מסעדות והוזמנתי לנהל מסעדות וותיקות. על אף גילי הצעיר עברתי מרחק שלא יהיה מבייש אף שף.

אני יותם בר

מה שאני יודע לעשות הכי טוב זה "לבשל כסף", כי חוץ מלחלום את החלום יש להשכיל ולדעת כיצד לתרגם את החלום, בסופו של דבר, לכסף. אשתי היקרה טל היא קונדיטורית במלון כרים, ויש לנו ילדה מקסימה שי-לי שהופכת אותנו להיות טובים יותר בכל מה שאנחנו עושים.